רבי יוסף ממן- מחיה העדה הבוכרית

בשנת 1793 הרב יוסף ממן נסע מצפת אשר בישראל אל בוכרה על מנת לאסוף כסף לישיבות בארץ הקודש. כאשר הגיע לבוכרה, הרב ממן היה מאוכזב מאוד לראות יהודים בוכרים רבים חסרי ידע בכל הנוגע למסורת היהודית , הדתית והרוחנית. עקב כך, הרב יוסף ממן החליט להקדיש את שארית חייו על מנת ללמד את הבוכרים את מנהגי היהדות מחדש, ולהשריש בהם מסורת ויהדות ולחזק את האמונה.

בעת שהותו בבוכרה הרב ממן התחתן והיו לו ארבעה ילדים. כמו כן, עקב השפעתו הגדולה , בוכרים רבים עשו עליה לארץ הקודש בשנים המאוחרות של המאה ה -19 ובתחילת המאה ה-20.

במאה השנים שבין המאה ה-18 למאה ה-19 היה ניתן להבחין בשינוי קיצוני בכל תחום בחייהם של הבוכרים במרכז אסיה.

בתחילת תקופה זו, הקהילה הייתה קטנה, ומנתה בין 3000 עד 5000 נפש. האוכלוסייה הייתה ענייה, התרכזה בעיר בוכרה וחיו תחת שלטון מוסלמי פנאטי קיצוני. היהדות החלה להתמוסס בקרבם שכן הממשל החל בתהליך איסלום כוחני על היהודים. תהליך שכמעט הביא להחרבה של הקהילה היהודית הבוכרית. עם זאת, בסוף המאה ה-19 ניתן היה לראות קהילות פורחות בערים מרכזיות במרכז אסיה וקבוצה קטנה אשר חיה בירושלים.

התחיה הדתית החלה עם הגעתו של השליח מצפת, רבי יוסף ממן המוגרבי( נולד במקנס/טטואן בשנת 1741 ונפטר בבוכרה בשנת 1822, כג' בכסלו).

כאשר רבי ממן הגיע לבוכרה, הוא הסכים להשתקע בעיר בתנאי שתוקם ישיבה ללימוד תורה , שתכשיר מוהלים, שוחטים, רבנים ומנהיגים דתיים עתידים של הקהילה. משפחות חשובות ומכובדות שלחו את בניהן ללמוד בישיבה של יוסף ממן. בין התלמידים היה גם רבי פנחס הכהן בן יצחק מבגדד ועוד רבנים חשובים אחרים. רבנים אלו נעשו לבסוף מנהיגי הקהילות במרכז אסיה.

כאמור , עד בואו לא היו סידורי תפילה מודפסים אלא רק בכתב יד. רוב היהודים לא ידעו כיצד להתפלל ומצב הקהילה היה בכי רע. עד בואו הבוכרים היו מתפללים בנוסח פרס , והם האמינו שהן מצאצאי עשרת השבטים, אך רבי יוסף ממן אמר להם שהם מצאצאי גולי ספרד והחל ללמד אותם את נוסח התפילה הספרדי. זוהי הסיבה שמאז ועד היום הבוכרים מתפללים בנוסח ספרד. כך הוא רצה להשיג את זה שיפסיקו להיות מבודדים משאר קהילות ישראל וליצור קשרים עם עם ישראל.

השינוי בנוסח התפילה פגע ברבים שכן זו פגיעה במסורת ארוכת שנים. תלמיד חכם בשם זכריה מצליח , שהגיע מתימן לבוכרה , חלק על דבריו של הרב והורה לקהילה להמשיך בנוסח פרס. עם זאת, ידוע לכולנו שהרב ממן הצליח במשימתו ועד היום הבוכרים נוהגים כמנהג הספרדים.

כאמור, הרב יוסף ממן הקים ישיבה, בית ספר לשוחטים , הביא סידורי תפילה מודפסים, ואף לימד את הבוכרים את תורת הקבלה. רבי יוסף ממן חי בקרב הקהילה כ-61 שנים . מה שעוד מראה על גדולתו היה יחס המוסלמים אליו. הם ראו כמולא גדול והצליח להציל את הבוכרים מגזירות רבות .

ובנימה מעט אישית,

למרות היותו לא בן העדה, יש לרב יוסף ממן מקום של כבוד בפנתיאון הבוכרי. הוא אחד הגורמים שהחיה את העדה תחיה דתית ואמונתית ואף ציונית. יהודים בוכרים רבים עשו את המסע הארוך מבוכרה לארץ ישראל במסעות ארוכים וקשים מנשוא על חמור ואף במסע רגלי שארך שנים. הוא הטמיע בהם ציונות. העליה שבאה בהשפעתו שנים לאחר מכן(משנת 1827 ואילך), לא קרתה עקב מצב רע של היהודים בבוכרה ובערים אחרות במרכז אסיה, אלא העשירים שבהם עלו לארץ ישראל והקימו את שכונת הבוכרים המפוארת. זוהי ציונות טהורה ממניעים של אהבת הארץ. דבר המראה על הרגש הציוני הטבוע בעדה הבוכרית שעלתה מאהבת הארץ ותו לא.

הוא זכור כאחד האנשים המשפיעים על העדה, וללא ספק הדמות המרכזית בתולדות העדה הבוכרית לדורותיה. דמותו צריכה להיות חקוקה וצרובה בכל בוכרי, ולהכיר את פועלו האדיר לשמירה על העדה ולהבאתה לגדולתה כיום.