דברים בשם אומרם-ציטוטים מעניינים

רמב"ם:'- משנה (סנהדרין ד,ה): "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחת מן העולם מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת בעולם מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא" פירוש הרמב"ם: הרי כל באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים, ואין פני כל אחד מהן דומין לפני חבירו, לפיכך כל אחד ואחד יכול לומר 'בשבילי נברא העולם'
פרשנות הבית: מן העובדה שכל בני האדם הם צאצאיו של אדם הראשון, נובעת גם זכותם השווה לראות עצמם כמוקד הבריאה

                    -------------------------------------------------------------------------------------------

וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש - אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו

פרשנות הבית: שמחת המצווה היהודית קשורה קשר בל יינתק בסולידריות חברתית ובדאגה לנזקקים

                                ---------------------------------------------------------------------------

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה

פרשנות הבית: בעת השמחה, כאשר האדם חש שהוא חי בשלמות, צריך הוא לזכור את אלו החיים במחסור ולכן עליו לזכור את האחר ולהושיט לו יד

                                  ---------------------------------------------------------------------
איזה הוא גר תושב: זה גוי שקיבל עליו שלא יעבוד עבודה זרה עם שאר המצוות שנצטוו בני נוח, ולא מל ולא טבל - הרי זה מקבלין אותו, והרי הוא מחסידי אומות העולם; ולמה נקרא שמו תושב? לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל

פרשנות הבית: גוי שקיבל על עצמו לחיות עמנו נקרא 'חסיד' ונחשב לו הדבר למעלה מיוחדת

                                --------------------------------------------------------------------------

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וגורם רעה לעצמו ונוטל חייו מן העולם הבא [...] ועוד צוו ואמרו 'אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם' ועוד צוו 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות'

פרשנות הבית: על אף חשיבות לימוד תורה, חכמים לאורך הדורות היו מודעים לסכנה שבניצול המעמד התורני והדתי להשגת יתרונות כלכליים ועודדו את הלומדים לצאת לעבוד