Книга еврейской мудрости

Если ты не станешь завтра лучше, чем сегодня, то зачем вообще тебе нужно завтра?..

Рабби Нахман из Брацлава

ש"י (שמואל יוסף) עגנון צ'צ'קס

שמואל יוסף עגנון נולד בשם שמואל יוסף טשאטשקעס בבוצ'אץ' שבגליציה בי"ח באב תרמ"ז (1887). בגיל 15 פרסם את יצירתו הראשונה - פואמה ביידיש על המקובל יוסף דלה ריינה, ובגיל 16, פרסם את שירו הראשון בעברית. בשנים שלאחר מכן המשיך ש"י עגנון לפרסם שירים וסיפורים בעברית וביידיש בכתבי עת שיצאו לאור בגליציה.

בל"ג בעומר התרס"ז (1907) עלה לארץ ישראל. יצירתו הראשונה שפורסמה בארץ הייתה "עגונות", אותה פרסם בבטאון "העומר" בשנת 1908. על יצירה זו חתם בשם העטעגנון (הנובע משם היצירה), שהפך לשמו הספרותי, ומשנת 1924 - לשם משפחתו הרשמי.

ב-1912 פרסם, בעידודו של יוסף חיים ברנר, את הנובלה "והיה העקוב למישור". בשנת 1913 עבר עגנון לגרמניה, שם נשא לאשה את אסתר מרקס (בשנת 1920). בגרמניה פגש את איש העסקים שלמה זלמן שוקן, שהפך להיות המו"ל שלו. שוקן דאג לכל ענייניו הכספיים. מכאן ואילך יצאו לאור כל ספריו בהוצאת "שוקן", וסיפורים קצרים שלו התפרסמו דרך קבע בעיתון "הארץ", שאף הוא בבעלות משפחת שוקן.

ב-1924 פרצה שריפה בביתו של ש"י עגנון, וכל כתבי-היד שלו עלו באש. טראומה זו מופיעה מדי פעם בסיפוריו בהמשך אותה שנה חזר ארצה לירושלים לצמיתות, והתגורר בשכונת תלפיות. בשנת 1929 נהרסה שוב ספרייתו, בפרעות.

עגנון זכה פעמיים בפרס ביאליק (בשנים 1934 ו-1950), ופעמיים בפרס ישראל (בשנים 1954 ו-1958). בשנת 1966 זכה בפרס נובל לספרות.

ש"י עגנון נפטר בירושלים ב-17 בפברואר 1970, י"א באדר א' תש"ל. לאחר מותו המשיכה בתו, אמונה ירון, לעסוק בהוצאה לאור של כתבים מעזבונו, ומספר ספריו שפורסמו לאחר מותו עולה על מספר הספרים שפרסם בחייו.

ארכיונו של עגנון נמסר על-ידי משפחתו לבית הספרים הלאומי בירושלים. בית עגנון עבר לרשות עיריית ירושלים, והוא פתוח למבקרים.

עגנון נחשב לסופר הנחקר ביותר בספרות העברית, ומספר הספרים והמאמרים שיצאו לאור ועוסקים ביצירתו הוא עצום.

מקור יצירתו של עגנון הוא היהדות על כל מרכיביה, בהם התנ"ך, ספרות חז"ל, סיפורי חסידים, מנהגים, האמונה והלשון, להם נותן עגנון נופך משלו ופרשנות ייחודית משלו, וכל אלה באים לידי ביטוי ביצירתו, שהינה ייחודית מבחינת תוכנה ומבחינת השפה. ש"י עגנון הושפע מהספרות והתרבות הגרמנית בפרט, ומהספרות האירופית בכלל (שאותה קרא בתרגום לגרמנית). גם הספרות העברית החדשה השפיעה על יצירתו, ובין גיבוריו ניתן למצוא את בני העלייה השנייה.

בית עגנון בירושלים הוא אתר לאומי. מוסד תרבות וחינוך זה מיוחד ליצירתו של הסופר שמואל יוסף (ש"י) עגנון, זוכה פרס נובל, ולהיכרות עם תולדות חייו ועם תרומתו הייחודית לתרבות העברית. הבית, ברחוב קלאוזנר 16 בשכונת תלפיות הישנה, נבנה בשנת 1931, בתכנונו של האדריכל פריץ קורנברג. ש"י עגנון חי בבית זה עד מותו בשנת 1970, ובו נכתבו רבות מיצירותיו הידועות. הבית פשוט למראה ובו שתי קומות. הקומה התחתונה שימשה למגורי משפחת עגנון, ובה חדר המגורים הצנוע, עם פריטי הריהוט המקוריים. גרם מדרגות תלול מוביל אל הקומה העליונה, אל חדר העבודה של הסופר שנשתמר בשלמותו, על ספרייתו העשירה והמיוחדת, ובה אלפי ספרים - חלקם עתיקים ונדירים. לאחר מותו של הסופר נרכש הבית ביוזמתו של ראש עיריית ירושלים, מרדכי איש-שלום, ונפתח לקהל הרחב בניהולה של עמותת בית עגנון. במשך השנים קיים הבית ערבי ספרות והרצאות, אירועי תרבות וסיורים מודרכים למבקרים.






Автор статьи: Daniel Leo Vidgop
В статье упоминаются люди:   Шмуэль Йосеф Агнон

Эта информация опубликована в соответствии с GNU Free Documentation License (лицензия свободной документации GNU).
Вы должны зайти на сайт под своим именем для того, чтобы иметь возможность редактировать эту статью

Обсуждения

Пожалуйста войдите / зарегистрируйтесь, чтобы оставить комментарий

Добро пожаловать в JewAge!
Узнайте о происхождении своей семьи