ביוגרפיה של ברברה סטרייסנד

ברברה סטרייסנד (Barbra Streisand; נולדה ב־24 באפריל 1942 בשם Barbara) זמרת, שחקנית מחזות זמר וסרטי קולנוע, מפיקה ובמאית יהודייה-אמריקנית נודעת. אחת היחידות שזכתה בארבעת הפרסים העיקריים בתעשיית הבידור האמריקאית, פרס גראמי, פרס אוסקר, פרס טוני ופרס אמי.

חייה המוקדמים--

סטרייסנד נולדה בברוקלין שבניו יורק. אביה נפטר כשהייתה בת 15 חודשים. היא גדלה עם אמה, שעבדה קשה לפרנס את משפחתה ועם אבא חורג, איתו הייתה לה מערכת יחסים סבוכה.

קריירה--

סטרייסנד החלה את דרכה המקצועית בשנות נעוריה כזמרת מועדוני לילה, למרות הסתייגות אמה, שלא רצתה שבתה תכנס לעסקי השעשועים בטענה כי היא אינה מספיק אטרקטיבית. היא שאפה להיות שחקנית והחלה להשתתף במספר הפקות באוף-ברודוויי ולשיר במועדונים קטנים. לאחר מכן קיבלה תפקיד ראשון במחזמר "I Can Get It for You Wholesale" בברודוויי.

בעקבות הופעותיה בברודוויי היא הוחתמה להוצאת אלבום בכורה (בשם The Barbra Streisand Album) בחברת "קולומביה". האלבום, שיצא ב־1963, הפך להצלחת ענק וזכה בשני פרסי הגראמי. לאחר מכן הוציאה שני אלבומים מצליחים נוספים (The Second Barbra Streisand Album ,The Third Album).

ההצלחה הובילה גם לתפקידה הגדול בדמותה של הזמרת והשחקנית פני בריס במחזמר "מצחיקונת" בברודוויי בשנת 1964. סטרייסנד בנתה את הצלחתה גם במספר ספיישלים טלוויזיונים בסי.בי.אס, אותם יצרה בעצמה, והם זכו פעם אחר פעם להצלחות מסחררות. הספיישל הראשון היה ב-1965 ונקרא "My Name Is Barbra". על השתתפותה בספיישל זה זכתה סטרייסנד בפרס אמי.

היא הקליטה בעיקר שירי פופ ובלדות ועבדה עם מפיקים ותמלילנים משפיעים. במהלך שנות השבעים התפרסמה כזמרת פופ מהשורה הראשונה שהתבטאה במכירות התקליטים ובמספר הלהיטים המצליחים שלה. במיוחד הצליחו השירים מפסקולים של סרטים "The Way We Were" ו""Evergreen" (מהסרט "כוכב נולד"), עליו זכתה בפרס האוסקר, ולהיטי פופ נוספים כגון "No More Tear" והבלדה "Woman in love". כמו כן ביצעה להיטים רבים מתוך מחזות זמר (ואף הקדישה לכך אלבום שלם ב־1985). בסך הכול הוציאה סטרייסנד למעלה משישים תקליטים.

בנוסף לקריירת הזמרה שיחקה סטרייסנד במספר סרטי קולנוע מצליחים, שבחלקם נטלה חלק גם בתסריט ובהפקה. על משחקה בעיבוד הקולנועי ל"מצחיקונת" ב־1968 היא זכתה בפרס האוסקר. בהמשך הופיעה בין היתר בעיבוד הקולנועי למחזמר "הלו דולי" (1969) ובדרמה המצליחה "כך היינו" (The Way We Were). ב-1970, זכתה סטרייסנד בפרס טוני מיוחד על קריירת התיאטרון שלה. היא כתבה וביימה את הסרט "ינטל" (1983) על פי ספרו של יצחק בשביס זינגר וגם שיחקה בו בתפקיד הראשי. על ביום הסרט, זכתה סטרייסנד בפרס גלובוס הזהב. סרט מרכזי נוסף שהופיעה בו היה "נסיך הגאות והשפל" מ־1991.

מאז סוף שנות השמונים נעדרה מהופעות על הבמה. היא חזרה בהופעה מיוחדת שקיימה בליל הסילבסטר 1999 בלאס וגאס ולאחר מכן בהופעות ענק נוספות בפני אולמות מלאים. הופעותיה נדירות, ובכל פעם מחדש מצליחה סטרייסנד למשוך צופים רבים מספור להופעות. כרטיסים להופעותיה יכולים להגיע גם לאלפי דולרים. בעבר הופיעה סטרייסנד באופן חד פעמי בסנטרל פארק בחינם, וההערכה המקובלת היא כי בהופעה זו נכחו כ135 אלף איש, אחת ההופעות הגדולות אי פעם.

כיום היא עדיין נחשבת כזמרת האמריקאית מהמצליחות והמשפיעות ביותר. כאייקון תרבותי "זכתה" גם שיבצעו חיקויים רבים על דמותה. דוגמה לכך נראיתה בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "סאות' פארק", שבה הוצגה סטרייסנד כמפלצת שמאיימת להשמיד את העולם, ולבסוף הובסה על ידי סולן להקת "הקיור", רוברט סמית'.

חייה האישיים--

סטרייסנד פעילה מאוד בחיים הציבוריים-פוליטיים, כבעלת השקפות ליברליות וכתומכת המפלגה הדמוקרטית. היא הפיקה סרטים על נושאים חברתיים, פעילה מאוד בנושאי זכויות אדם, ייסדה קרן תרומות ונאבקה בין היתר כנגד הכנסת התיקון השני בחוקת קולורדו שמנע זכויות מהומוסקסואלים.

מקור: ויקיפדיה