משפחת הרמלין

מקור השם הרמלין הוא אחד מן השניים: או המילה הגרמנית Harmelin/Hermelin עבור בעל החיים ermine (שלמרבית הצער, פרוות-החורף הלבנה שלו שימשה את אצולת אירופה כסמל מעמד), או Yarmolintsi - שם עיירת-יריד בדרום-מערב אוקראינה, בחבל פודוליה. 

היו לפחות שתי משפחות הרמלין יהודיות נפרדות בגליציה המזרחית, ובנוסף - היתה לפחות משפחה יהודית אחת בשם זה באזורי ורשה, לודג' ולוביץ'. כמה מאבות משפחתי - משפחת הרמלין מברודי, גליציה - היו סוחרי פרווה בעיר זו במאות ה- 18-19, ולכן המקור ה"זואולוגי" של השם נראה לי המקור הרלבנטי יותר, אם כי יכול להיות שגם העיירה Yarmolintsi נקראה כך על שם הפרוות שנסחרו ביריד שהתקיים בה.

כנראה שאבות משפחתי הגיעו לברודי מאיזור אוקראיני מזרחי יותר: מווהלין ו/או פודוליה. כבר ב-1750 גר בברודי דוד הרמלין - ההרמלין הראשון ששמו הפרטי ידוע לי (מעץ המשפחה החלקי של משפחת הרמלין המצוי בספר היזכור לקהילת ברודי, וממאמר של וילהלם הרמלין אודות סוחרי הפרווה היהודיים בלייפציג (שם פתח הסבא-רבא הברודאי שלו - מרקוס-מרדכי הרמלין - חברת סחר פרוות בערך ב-1830). אחריו מופיעים בעץ המשפחה ההרמליני הישיר שלי: יוסף הרמלין, יעקב הרמלין, האחים שעיה ומאיר הרמלין (בתו של שעיה ובנו של מאיר נישאו), שולם (שלום) הרמלין, צבי-הרש הרמלין, ואבי שלום הרמלין. סבי צבי-הרש נולד ב-1860 בעיירה בוסק (בין ברודי ללבוב), ואבי נולד בה ב-1902. ב-1936 הוא היגר מווינה, בה למד ועבד, לפלשתינה.

על בני משפחת הרמלין בברודי נימנו הרב משה אריה-לייב הרמלין (בן מאיר הרמלין ואשתו פייגה פצ'וק).הוא היה בעל בית דפוס והוצאה לאור בברודי (בעיקר ספרים של רבנים חסידיים נדפסו אצלו. ספר הזוהר גם הוא ראה אור בבית הדפוס הזה). הוא עצמו כתב רבות במספר עיתונים בגליציה - תחילה ב"עברי אנוכי" ואחר כך ב"מחזיקי הדת". הוא יצא להגנת היהדות הרבנית בספרו "החולץ", לאחר שיהושע השל שור - משכיל גליצאי חריף-לשון - פרסם את ספרו "החלוץ", בו תקף בייחוד את חוגי החסידות. משה אריה-לייב הרמלין (מאל"ה) כתב גם את "חזון מורה", ופרסם שירים רבים ב"מחזיקי הדת". 

רבנים נוספים במשפחה היו רבי לוי-יצחק הרמלין מברודי (רבה הראשי של פודקמיין, ואז - של אולסקו, שתיהן עיירות בין ברודי ולבוב) - מחבר "אלון בכות", ורבי ברוך-דוד הרמלין מזלוצ'וב (אח"כ גר בלבוב) - מחבר "אפוד בד".

בתחילת המאה ה-20 נמנו על בני משפחת הרמלין חסידים אדוקים מחד, ומשכילים רבים מאידך. בין האחרונים אזכיר את: ד"ר אליאש הרמלין - גניקולוג בלבוב (שניהל, בין היתר, את מחלקת הנשים בבית החולים היהודי לזרוס בעיר),

ד"ר אלקאן-אליאס הרמלין מברודי - שהקליניקה שלו שכנה בבוריסלב. הוא שרד את השואה עם אשתו רגינה ובנם ראול (הם חיו אח"כ בסידני, אוסטרליה, בה חיים כיום צאצאיהם),

המוזיקאים נתן וארתור הרמלין (אב ובנו) שהיו פעילים ביותר בחיי המוזיקה בלבוב - נתן ככנר, מלחין ומייסדה ומנצחה של התזמורת הסימפונית היהודית של לבוב, וארתור כפסנתרן (סולן של הפילהרמונית של ורשה לאורך שנות בחרותו) ומורה בקונסרבטוריון שימנובסקי ובאקדמיה למוזיקה של לבוב,

האדריכל רישארד הרמלין מלבוב (אחיו של ארתור). 

נתן, ארתור ורישארד הרמלין ניספו בלבוב (ארתור, כמו רבים ממוזיקאיה היהודים של לבוב, חוייב לנגן בתזמורת הטרגית של הגטו ושל מחנה ינובסקה). 

כמה מבני משפחת הרמלין עזבו במהלך המאות ה-19 וה-20  את גליציה: יוסף שמעון ואברהם-אבלי הרמלין עברו לגור בעיירה ואסלוי (רומניה), אברהם הרמלין עבר לצ'רנוביץ (בוקובינה), רבים עברו לווינה (אציין את החזן הווינאי ממשפחת הרמלין), וכמצויין קודם נוסד ענף של המשפחה בלייפציג (צאצאיו של הענף הזה חיים כיום באנגליה ובישראל).

רבים מבני ובנות משפחת הרמלין ניספו בשואה.

בנוסף על הענפים של משפחת הרמלין הגליצאית הגרים מזה שנים רבות בארה"ב, אוסטרליה ואנגליה, יש גם ענפים שלה בצרפת ובלוקסמבורג, ברומניה (בבוקרשט) ובישראל.   

ההרמלינים הגליצאים נטו לשאת בני זוג מכמה משפחות גליצאיות אחרות: אוורבך, שור, גרוס, דיאמנט, שיינר ולאוטרבאך (עם כל אחת מהן באו לפחות שני בני/בנות משפחת הרמלין בברית הנישואים). עוד משפחות שאבותי/אימותי (וקרוביהם) נישאו לבנותיהן/בניהן היו אקסלר, מרגולייס, פצ'וק, צ'צ'קס, גורפינקל, ברטל, הוכברג, פרנס, אדלשטיין, מינץ, מונד ושפירא.